מדע או מדע בדיוני

Comments Off by
31 באוגוסט 2014

מדע או מדע בדיוני – אוברי דה גריי בישראל

נכתב ע"י יעקב בן שאול בתאריך ד', 03/27/2013

בעקבות ביקורו הראשון של ד"ר אוברי דה גריי בישראל
ג'ון קמבל, מהנדס בהכשרתו ועורך מגזין Astounding פעל בסוף שנות ה- 30 של המאה הקודמת והדריך ענקים כמו אייזייק אסימוב. קמבל נחשב לאבי "תור הזהב" של המדע הבדיוני "הקשה" כיון שאילץ את הכותבים להתבסס ביצירותיהם על פיזיקה, מתימטיקה, אסטרונומיה ופיתוחים טכנולוגים. כתוצאה מכך היו סופרי המדע בדיוני הראשונים שחזו את האפשרות לעלייה דרמטית בתוחלת החיים. זו גם הסיבה שקראתי לספרי האחרון ע"ש לזרוס לונג, גיבור רבים מספריו של הסופר המהולל רוברט היינליין, ואף הקדשתי פרק שלם בספר כמחווה לאותו דור יוצרים. לזרוס הופיע לראשונה בספרו של היינליין המנוח כבר בשנת 1958. שם הספר "בני מתושלח" רמז לעלילה, שבה לזרוס לונג בן ה- 213 מנהיג את משפחת הווארד שבניה ניחנו בתורשה המאפשרת להם חיים ארוכים. הספר דן באמצעות סיפור העלילה הבדיונית בשינויים חברתיים שככל הנראה יתרחשו כתוצאה מהתארכות החיים.
אולם, בניגוד לסופרי המדע הבדיוני הרי הנושא של העלייה הרצופה בתוחלת החיים בעולם המערבי, הגם שמתרחשת כבר עשרות שנים, פרץ לציבוריות בישראל רק לפני כשנתיים. לדוגמא, עד ממש לאחרונה עוד התפרסמו אצלנו כתבות ואפילו ספרים שתיארו את "משבר אמצע החיים" המתרחש כביכול בשנות הארבעים לחיינו. מושג פסיכולוגי זה הוא בן לא פחות מ 45 שנה, כאשר היינו חיים בממוצע בין 10 ל 15 שנה פחות מהיום
זה כמעט בלתי נתפש, אבל חוסר ההבנה שאנחנו בשינוי כל כך משמעותי באנושות היה עד לפני פחות מעשור אפילו נחלתם של מירב המומחים. לדוגמא, בשנת 2003, ביוזמת ועדת המדע ומשרד הבריאות, התקבצו מומחים בכנסת בישראל והרכיבו את "ועדת האנטי האייג'ינג". הועדה קמה מתוך מטרה ראויה: להוקיע את השרלטנות הקיימת בתחום האנטי אייג'ינג. אולם, המסקנות היו גורפות, מטעות ומיושנות כמו: "לא צפויה פריצת דרך (עליה בתוחלת החיים מעבר ל 15 שנה) גם אם נדע למנוע ממכלול המחלות הידועות כיום" (עמ' 3 בדו"ח). משרד הבריאות מצדו מיהר לאמץ את מסקנת הועדה שהקים, והעביר לתקשורת הודעות המתארות כ'הונאה' את מי שמתיימר להאט את תהליכי ההזדקנות. אותם מומחים יצרו שורה שלמה של קביעות כנגד סיכויי המחקר העתידי של מיטב מומחי המחקר הביולוגי הפועלים כבר כיום בעולם. הצפי העולה מהדו"ח שנכתב לפני עשור הינו חוסר תכלית בשורה שלמה של נושאים, הנמצאים כבר במרכז הפעילות לעיכוב הזיקנה: מחקר בעניין טלומרים, תאי גזע, הגדים בקשר לתיאוריית הרדיקלים החופשיים ובעצם שלילת ההתכנות המשמעותית של כל מחקר עתידי שישים לו מטרה של האטת ישירה של ההזדקנות. הבעיה של מחברי הדו"ח שתוחלת החיים הממוצעת אינה מתחשבת בדו"חות של ועדות הכנסת, והיא המשיכה לעלות מאז ב 2.4 שנים נוספות.